1.5.07 "אבנר חברי
היקר" מאת אורי יסוד
לפני כשבע שנים כשלראשונה
זוהתה המחלה בגופך שידרת אופטימיות רבה שהתאימה
באופן בולט לאופי
המאוד מיוחד שלך והאמנת
שזה דבר חולף . המשכת בשגרת חייך התוססים לעבוד ולחיות את חיי החברה
שלך גם כאשרמעת
לעת נדרשת לבדיקות וטיפולים מגוונים .
בבוקרו של יום ה – 11
בספטמבר 2006 מצאנו אותך , רבקה ואנוכי בביתכם מחוסר הכרה , הבאנו אותך
במצב קשה לבית החולים
ומאז לא שבת הביתה .
סעדנו ובקרנו אותך בתחנות
שהייתך במהלך התקופה הארוכה והקשה הזו שהיו בה עליות ומורדות ראינו
את מלחמתך הבלתי מתפשרת
במחלה הקשה , לא חדלנו להתפעל מהשקט שלך ומהיכולות המאבק שלך .
ידענו שסבלת , ידענו שקשה לך , אך אתה מעולם לא
התלוננת נלחמת בכל כוחך , בשקט האופייני שלך
וכשנשאלת אבנר מה נשמע?
תשובתך הייתה ברורה וחד משמעית , הכל בסדר ! היית גיבור
אמיתי .
עמדתי ליד מיטתך בשעותיך
האחרונות וכשעצמת את עיניך אחזתי את ידך ונפרדתי ממך לשלום .
ועתה בעמדי כאן לפני קברך
, חולפת לפני תקופה של ששים שנות חברות אמיצה שמעולם לא פסקה ,
חברות שהחלה בגן הילדים ,
עברה לבתי הספר בקריה , לתנועות הנוער , לשרות בנח"ל , ליציאה להגשמה ,
ולתקופת עבודה משותפת באגד . אך מעל לכל החוג
החברתי המצומצם והכל כך קרוב שלנו . הביחד הזה
על כל צעד ושעל , המשפחתיות המחוברת והמעורבות
של האחד בשני כמעט ללא גבולות . זו החברות
האמיתית .
בשני אירועים חשובים לי
אישית הצלחת בצורה בלתי רגילה לרגש אותי , האחד
כשהחלטתם לחגוג את יום
הולדתי הששים בביתכם , והשני לפני כחודשיים כשהיית מאושפז צלצלת אלי
טרם נסיעה לחו"ל
לאחל לי נסיעה טובה .
לך רבקה היקרה , אישה ואם
מופלאה מדגם שלא כל כך רואים במחוזותינו היינו איתך לאורכה של כל הדרך
הקשה הזו ראינו וחווינו איתך את הכל הצדענו לך והערכנו את פועלך ולכם רונן , אלון ,
איבדתם בעל , אח ,אב וסבא
אוהב תומך ונאהב מזן מיוחד ובלתי שגרתי . ואני איבדתי חבר יקר , כולנו יחד
כאן לא נשכח אותך לעולם ומבחינתי
.
אבנר
אתה כבר חסר
יהי
זכרך ברוך אורי יסוד