4.12.07     הסופגניות מאפה בית, של אמי..  מאת אורן יהודה

 

החנוכיה >  http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/2086082938/in/set-72157602827326837

הסופגניות>http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/2085298729/in/set-72157602827326837

דמי חנוכה>http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/2086082752/in/set-72157602827326837     

 

כל חנוכה הייתה אמי מתפיחה את הבצק לסופגניות על גבי שולחן השיש הקטן במטבח. אהבתי לשבת שם ולהביט בכדורי הבצק האלה שמשנים צבעם בשמן העמוק וריח השמרים נישא בחלל הצריף. את הסופגניות הייתה בוצעת בחריץ מהצד ומכניסה בכף ריבת 'עסיס' מהצנצנת הגדולה את תוכה פנימה.      אלו היו סופגניות!

 

החנוכייה מהחרסינה הייתה עם תבליט של הצרכנייה השכונתית ופעם אחת החלטנו שחנוכייה צריכה לעמוד ליד אדן החלון אז כמעט הלך לנו הצריף..הוילון ניצת לפתע!

 

ואבי היה נותן לנו כמה מהמטבעות האלה של ה 250 פרוטה כדמי חנוכה,וחלפו שנים רבות ועדיין נשאר בו ההרגל לתת לנו עוד מאותם מטבעות ויום בהיר אחד אחרי שנים רבות גילינו את מקומו של המטמון ההוא,באחד מהכיסים של ה'פראקים' הכבדים שהיו תלויים בארון הבגדים העתיק.

 

וכעת קצת מעשיות על סביבון ומשפחת 'פופיולק' שהתגוררו בסמוך אלינו 'בתי נשר'. כל הילדים של השכונה היו מתאספים כמעט כל ימי החג מהבוקר עד הערב בבית של המשפחה ההיא. הסביבונים חגים ומסתובבים וקריאות השמחה ואנחות העצב היו מתערבבים לרגע ההוא בו הסביבון נח על צידו.

נ=נישט=לא לוקח כלום מהקופה

ג=גאנץ=לוקח את כל הקופה

ה=האלב=לוקח חצי מהקופה

פ=פריש=מוסיפים כולם לקופה

וכמובן ששפת המשחק היתה באידיש ליטאית.

משפחת 'פופיולק' אהבו מאד את חבורת הילדים והכירו את כולם,אהבו לכבד בעוגיות בשתייה ובהחלט אירחו אותנו למופת.איזה הורים היו מוכנים כיום לארח בביתם על הרצפה עשרות ילדים בצעקות.

הנה בחנוכה אני זוכר אותם : את השכונה ואת אמא שלי זיכרונה לברכה ,עם הסופגניות ההן החמות הפריכות והממולאות ריבת 'עסיס' מתוקה.

 

 חג חנוכה שמח עם הזיכרונות של פעם ועוד משהו..

חנוכה זה החג שלי נהגו לומר בבית ולמה..7.12.1947 יום הולדתי קרב.        אורן

 בהזדמנות זו, ברכות לאורן ליום הולדתו מגולשי האתר,   גייזי

האלבום של אורן > http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/sets/72157602827326837