1.12.07   "מבחן הסקר"  ו"מבחן" מגרש הכדור סל בקרית חיים: מאת מאיר קליין

 

בימים עברו לפני המצאת המבחן הפסיכומטרי ודומיו, היה לנו את "הסקר".

אותו מבחן שאצל חלק מאיתנו עורר פחד ופלצות והיה אמור להיות הבסיס לקביעת עתידנו, האם ללימודים עיוניים, לימודים מקצועיים, ומה הכיוון אליו יועדנו ע"י אלוהי הסקר.

 

ערב לפני יום הסקר נערך משחק כדורסל במגרש הפתוח של קריית חיים. אין לי שמץ של מושג כיום מול מי שיחקה הפועל, אולם את מה שקרה באותו ערב לא אשכח.

במהלך המשחק החלו לרדת טיפות גשם. כמובן שאנו האמיצים לא בורחים מכמה טיפות של מים, ומטריה לא מהווה אמצעי שאנו נטריח עצמנו לשאת עימנו.

אולם הטיפות הלכו וגדלו, הלכו ותפחו, ונהיו לגשם זלעפות, מיני של שבר ענן.

מכיוון שהמשחק הופסק, אצנו רצנו, למען האמת פשוט ברחנו, אל מתחת ליציע.

כן, מתחת ליציע הבטון היו חדרי שירותים ולשם נשאו אותנו רגלינו. כמה מפתיע שלא לקחנו בחשבון שזה המקום הכי נמוך במגרש וכל המים מהמבול זרמו כמונו אל אותו מקום...

המים עולים ועולים, ואני כבר עומד על האסלה , והמים ממשיכים לעלות ומגיעים גם הם לגובה  האסלה , ואיתם עולה מפלס החרדה ואחר כך מפלס הפאניקה.

 

המוח עובד בקצב של מחשב על (מי בכלל הכיר אז מונחים כאלה?) והמסקנה: החוצה ומהר.

כך הגעתי הביתה רטוב כולי, אחרי שבוססתי במים עד מעל לברכיים ותחת גשם שוטף ללא כל הגנה מפניו. 

כמובן שמיד מקלחת חמה ולמיטה, מחר הרי הסקר הגדול, והטפת המוסר ההגיונית: אמרתי לך לוותר על המשחק הערב...

 

הסקר אמור להתחיל בשעה 10 בבוקר, לא לומדים לפניו ואחריו. אז יש זמן לשחק כדורסל במגרש בית הספר עד שיתחיל הסקר.

כבר אמר לפני מיסטר מרפי, שאם יש משהו שיכול להיות שלא כשורה, כך אכן יהיה, ובמהלך המשחק בזמן ההמתנה לתחילת מבחן הסקר, נתקע לי כדור שנמסר אלי באצבע האמצעית של יד שמאל (אני ימני למזלי).

את הסקר עשיתי, עם אצבע כואבת ומנופחת, ומיד אחרי סיום המבחן, יחד עם אימא שלי, מיהרנו לנסוע (אוטובוס 52 אם חשבתם על אמצעי אחר) לרחוב אבן סיני, צילום וגבס....

וכך אני זוכר את הסקר, למעשה את הלפני ואת האחרי הרבה יותר מאשר אותו עצמו.

 

על ממצאיו אולי בפעם אחרת...

 

מאיר קליין