7.1.09 המלחמה בתוך עזה היא יוזמה אסטרטגית
מובהקת של החמאס –
מאת גייזי שביט
"אסטרטגיה צבאית" = שם
כולל לכל רמות התכנון והביצוע של לוחמה
אתחיל בזאת שאני
מאמין, כי כושר ההישרדות,ההצלחה והקדמה של ישראל בכל התחומים, מותנה בחזרה לגבולות
1967 (פחות או יותר-ובהסכמה) מהגבולות האלו יצאנו למלחמה
המוצלחת בתולדות כל מלחמותינו, אבל לא זה הנושא
לעת המלחמה בעזה.
באחד הרגעים ההזויים בהם
נמצאת הנהגת החמאס, ולאחר מלחמת לבנון השנייה, היא קבלה החלטה למשוך את ישראל
לסמטאות עזה ושם בתחבולות שיוכנו מראש ושכמותם לא נראו מעולם, שם במגרש הביתי שלהם
הם יביסו את צהל ויכו אותו שוק על ירך....במגרש בו לדעתם צהל לא יוכל להביא לביטוי
את יתרונו הגדול, ואילו היתרונות שלהם שם יבואו לידי ביטוי מושלם, כך הם האמינו כי
ינחילו לצהל ולמדינת ישראל את אם כל המפלות !
להגשמת המטרה הזו הם בנו עיר שלמה מתחת לקרקע, מסגדים ומבנים אזרחיים על
מאגרי תחמושת ומקלט ללוחמים,
מלכודות בלי סוף והחלו בהתגרות של ירי קסאמים על מנת לפגוע באזרחים ובמטרות
בתוך ישראל-בידיעה שבסוף לא תהיה ברירה לצהל אלא להיכנס
למלכודות בעזה. התוכנית הזו הייתה מבוססת על מציאות שהייתה ולא על מציאות עתידית,
הם לא לקחו בחשבון את היכולות האמיתיות של צהל ,המודיעין וההכנות המתמשכות לכניסה
לעזה.
המצב נכון להיום : נראה שצהל נכנס בזהירות לשולי הריכוזים בעזה, הוא מכה במטרות רבות, מכה
שלא יכולה להכריע את המלחמה, ולא בטוח שתכריע בעתיד (איננו יודעים מה צהל מתכוון
לעשות ומה יהיה המחיר )
הפסקת האש שבסוף תהיה , לא תהיה כנראה במצב של הכרעה מוחלטת וכנראה שתביא הישגים יחסיים, זה לא הסוף .
התגובה המתבקשת היעילה שאנו נמנעים ממנה:
הטיפול שלנו בשטחים שיפונו צריך להיות כדלקמן: כל פגיעה בישראל משטח
שיפונה, תחשב להכרזת מלחמה,
זו נקודה שיש להבהיר לכל העולם. על תקיפה של מטרות אזרחיות אנו נשמיד ונשתק
במכוון (לא בטעויות)את כל התשתיות האזרחיות של השטח ממנו נותקף, זה צריך להיעשות
במכה חזקה אחת ובקיצור, אח"כ העולם יוכל לבכות ולהפגין כמה שירצה- אבל מי שיתכנן פגיעה בנו ידע מראש את המחיר—זה מה
שנקרא כוח ההרתעה,
ולימינו אלה זהו אמצעי ההתגוננות היעיל ביותר.