נספח לשירי שטות

מעודכן ל: 3.2.2012

הוי הרכבת

היא מסתובבת

על גלגלים, על גלגלים, על גלגלים.

כותונת לילה

נפלה בפיילה

על גלגלים....

ארוחת בוקר

עולה ביוקר

על גלגלים...

תוספת של משה ברק: אני זוכר את תחילתו בסביבתי בשנות השלושים:

הרכבת

  מסתובבת  

על גלגלים על גלגלים על גלגלות.

                                                                כותונת לילה

                                                                נפלה בפיילה

   על גלגלים על גלגלים על גלגלות

מכותונת הלילה שנפלה בפיילה, נהנינו מהאירוע, ומן החרוז הנדיר.

בסביבתי שרו בפעם השלישית "על גלגלות" במקום "על גלגלים".

 תוספת של עלי כהן מקופנהגן :  ככל הנראה יש הרבה גירסאות לחלק הראשון של ה"שיר" הזה והנה הגרסא כפי שאני הכרתיה מן התנועה  (ואם זיכרוני אינו מטעני היא גם הופיעה ב"משמר לילדים")- כאשר היינו בתנועת הנוער והחלקנו על סקטים לעבר.

הפעילות בקן היה השיר הזה ככה:

אנו בָּאשֶטִים

תמיד על סקטים

על גלגלים על גלגלים על גלגלים 

(מה זה "באשטים"-מודה: אני לא יודע!)

גרימי מוסיף היסטוריה והסברים: השיר "על גלגלים" מוצאו ממוסד. הוא נולד  בתיאטרון סאטירי או באיזה מופע קברטי. (אליהו הכהן מסכים עם הנחה זו, אם כי אינו יכול לשים יד על המקור).ברחוב נוספו לו שורות שונות ומשונות אבל השורה "תוספת בוקר, ביצים ביוקר"  היא מקורית. זהו לגלוג על מנהגם של העתונים באותה תקופה  להוציא מהדורה שניה באותו יום, כשקרה ארוע חשוב. המהדורה השניה נקראה "תוספת ערב" ומוכרי העתונים היו רצים ברחובות ומכריזים: "תוספת ערב, , מלך אנגליה התפטר" וכו'. היו לשיר גם שורות המוקדשות למחירי הארוחות:

ארוחת בוקר עולה ביוקר

ארוחת צהרים עולה כפלים

ארוחת ערב עולה בלי הרף


ולשיר אחר:

נילי דיסקין : "האם בקריה תמכו בטרור?"      

בעקבות ההשלמות לשיר האידיוטי ( כותונת לילה נפלה בפיילה) שאותו שרנו בקריה, נזכרתי בעוד שיר שפישרו לא ממש ידוע לי ואני זוכרת רק את חלקו. זה הלך ככה :  

יוללה, יוללה ........

מה נעשה בלי עבודה?

איפה? בחיפו! ( חיפה נכתבה בחולם מלא כדי להתאים לחרוז)

בבית הממשלה.

הקצין קפץ לגובה -

ולהיטלר עף הכובע......... מישהו זוכר ? האם זה היה שיר "טרור" נגד הבריטים?  נילי דיסקין.

גרימי מוסיף עוד שני בתים:

תוספת בוקר,

ביצים ביוקר,

על גלגלים על גלגלים על גלגלים

עוד תוספת ל"על גלגלים":

- אחרי הבית על ארוחת הבוקר, זכור לי בית נוסף:

בצהרים –

ת'שלם כפליים...

על גלגלים על גלגלים על גלגלים

ובמקלחת,

אשה צורחת,

על גלגלים על גלגלים על גלגלים

נורית פלימן על "יוללה": אני זוכרת את "יוללה" ככה:

יוללה, יוללה, מה נעשה  בלי עבודה

איפה, בחיפו, בבית הממשלה!

לקצין נפל הכובע,

מוסוליני עף לגובה.

כך נגמר המעשה:

-XXX--בבית כסא! אין שם מיוחד שישב בבית- כסא.זה היה לפי המצב. אם מישהו היה / הייתה צ'ילבה שלך - באותו זמן

הוא / היא  נשלח לשם לאחר כבוד...

חיים שחל, יליד תל-אביב,  שהוא מבוגר מרובינו  בעשר שנים ואף יותר,

שר לי את הגרסא התל – אביבית, שאמא שלו עוד שרה:

יוללה יוללה, מה נעשה בלי עבודה

איפה, ואיפה, ואיפה נעבוד?

בפתח-תקוה ערבים -

בנס ציונה בדואים -

ובעמק השומרים -

הם בני האיכרים.

גרימי, (צבי גלעד מעין גדי) שולח עדכון לשיר: מילים: עממי לחן: עממי חסידי,
חֶבְרַיָּא, חֶבְרַיָּא
מַה נַּעֲשֶׂה בְּלִי עֲבוֹדָה?
אֵיפה וְאֵיפה
וְאֵיפה נַעֲבוד?!

בְּפֶתַח-תִּקְוָה – עֲרָבִים!
בְּנֵס-צִיּוֹנָה – בֵּדוּאִים!
בַּיֶּקֶב – בְּנֵי הָאִכָּרִים!
אֵיפֹה נַעֲבֹד?

חבריא, חבריא
מה נעשה בלי עבודה?
איפה ואיפה
ואיפה נעבוד?

בפתח-תקווה – ערבים!
בנס-ציונה – בדואים!
ביקב – בני האיכרים!
איפה נעבוד?

גרסאות נוספות

גרסת נתיבה בן-יהודה

יוּלָלָה, יוּלָלָה,
מַה נַּעֲשֶׂה בְּלִי עֲבוֹדָה?
אֵיפה, וְאֵיפה,
וְאֵיפה נַעֲבוד?!

בְּפֶתַח-תִּקְוָה – עֲרָבִים!
בְּנֵס-צִיּוֹנָה – בֵּדוּאִים!
וּבָעֵמֶק – הַשּׁוֹמְרִים!
אֵיפה נַעֲבוד?


הבהרות ותיקונים של גרימי

המלים המלאות של "ד"ר בראייר"  (לא דוקטור בלאייר)

כל חולי השבר לא צריכים לסבול...
למה לכם לסבול כל היום את לחץ הקפיץ בכרית
חגורת הפלאים של ד"ר בראייר תציל אתכם תמיד.
לך אל ד"ר בראייר, שיינקין שמונים
והוא יתן לך חגורת פלאים

וחוזר חלילה.

הטקסט של השיר לקוח ממודעה באותיות פטיט, שפרסם ד"ר בראייר בעתונים.
אגב, שנים רבות מאוחר יותר, כבר בבגרותי, ראיתי מודעה קטנה בעתון:
"ד"ר בראייר, חגורות שבר, עבר מרחוב שיינקין 80 לרחוב מזא"ה  12" .

גם הזיכרון שלי התעורר לתרועות ה"פיילה" ואחרות.

מה לכם לסבול כול היום את לחץ הקפיץ בכרית.

לך לדוקטור בלייר שינקין שלושים

והוא יתן לך חגורת פלאים.

חגורת הפלאים של דוקטור בלייר תציל אתכם תמיד.

השראה ממודעה מסחרית שהופיעה בעיתונות תדיר ולאורך זמן,

מלווה בתרשים, שמציג את הכרית שלוחצת פנימה את שבר המעיים.

הושר עם מנגינת רחוב, בתנועה ובטירונות. כתב: משה ברק

ומה עם השיר:

המשטרה שלנו, (הבריטית)

יימח שמה לנצח!

רוקדת עלי באבא,

בכל מקרה של רצח.

עלי באבא!

בבוקר עלי באבא!

בערב עלי באבא!

עד חצות הליל...

חנן רותם

להלן מילות השיר מזמר רשת

ביצוע השיר בזמרשת

נילי דיסקין כותבת: נזכרתי בשיר שטות נוסף :

יש לה רגל מתברגת, וראשה על ציר,

ובלילה את ידה תולה היא על הקיר.

ומחפשת המפלצת בעל נאמן,

זה סוף כל בחור טיפש המחפש נדן.

נגני נגני תזמורת עד בלי די!

את מוציאה אותי מכל כלי...

בלילה זה נגילה ונשמח!

כי לא אני הוא הבחור אשר נפל בפח! 

ייתכן שהיו עוד בתים שאותם איני זוכרת נילי דיסקין.

להלן השיר כפי שהוא מופיע בשירונטו: אצלנו שרו אותו בשינויים קלים, מסומנים בתוך סוגריים.

יש לה רגל מתברגת

מילים ופזמון: עממי

יש לה אף שופר תוקע, ושפמפם תחתיו-

יש לה פה מעיין נובע, דק אבל רחב... (אצלנו שרו: הוי כמה רחב)

קול יוצא מבין שפתיה

כזימזום מטוס

ובלילה את שיניה שמה היא בכוס

נגני נגני תזמורת עד בלי די!

את מוציאה אותי מכל כלי... (אצלנו:את מוציאה אותי מתוך כלי)

בלילה זה נגילה ונשמח! (אצלנו: כי זה היום אגיל בו ואשמח-)

כי לא אני הוא הבחור אשר נפל בפח! 

יש לה רגל מתברגת, וראשה על ציר,

ובלילה את ידיה שמה היא בקיר...(אצלנו: תולה היא על הקיר.)

ומחפשת המפלצת בעל נאמן,

זה סוף כל בחור טיפש המחפש נדן.

נגני נגני תזמורת עד בלי די!

את מוציאה אותי מכל כלי... (אצלנו:את מוציאה אותי מתוך כלי)

בלילה זה נגילה ונשמח! (אצלנו: כי זה היום אגיל בו ואשמח-)

כי לא אני הוא הבחור אשר נפל בפח! 

נילי דיסקין כותבת:

יש לי חשד שהשיר הזה נכתב כשיר "מן המניין" ( אולי ע"י מרים ילן -שטקליס?

) אבל אנחנו שרנו אותו כשיר שטותי לגמרי, עם ריקוד דבילי צמוד:

אני בובה ושמי ימימה-מה,

בוכה אני שנה תמימה-מה.

כולם אומרים לי שאני יפה,

רק רגלי הן עקומות נורא!

2. כשיצאנו לטיול-יול-יול,

בשדה וגם בלול-לול-לול.

אני הלכתי הראשונה,

כי רגלי הן עקומות נורא...

להלן השיר כפי שהוא מופיע בזמרשת:

אֲנִי בֻּבָּה וּשְׁמִי יְמִימָה-מָה מילים – בלהה יפה
בּוֹכָה אֲנִי שָׁנָה תְּמִימָה-מָה לחן - עממי
כֻּלָּם אוֹמְרִים לִי כִּי אֲנִי יָפָה
רַק רַגְלַי הֵן עֲקֻמּוֹת נוֹרָא.

וּכְשֶׁיָּצָאנוּ לְטִיּוּל-יוּל-יוּל
לַפַּרְדֵּס וְגַם לַלּוּל-לוּל-לוּל
כֻּלָּם אָמְרוּ: יְמִימָה כֹּה יָפָה
רַק רַגְלֶיהָ עֲקֻמּוֹת נוֹרָא.

אֵינִי רוֹצָה שֶׁיִּלְעֲגוּ-גוּ-גוּ
לִכְשֶׁאֶגְדַּל כֻּלָּם יֹאמְרוּ-רוּ-רוּ:
יְמִימָה הִיא בֻּבָּה כֹּה יָפָה
רַק רַגְלֶיהָ עֲקֻמּוֹת נוֹרָא. אני בובה ושמי ימימה-מה
בוכה אני שנה תמימה-מה
כולם אומרים לי כי אני יפה
רק רגלי הן עקומות נורא.

וכשיצאנו לטיול-יול-יול
לפרדס וגם ללול-לול-לול
כולם אמרו: ימימה כה יפה
רק רגליה עקומות נורא.

איני רוצה שילעגו-גו-גו
לכשאגדל כולם יואמרו-רו-רו:
ימימה היא בובה כה יפה
רק רגליה עקומות נורא.

כותבת נילי דיסקין: בעקבות השמעת שיר איטלקי ברדיו, שנקרא (דווקא בצרפתית) פטיט מארי.

נזכרתי, שהיינו שרים לפי המנגינה שלו שיר אחר: "אל תיקח הכל ללב".

אל תיקח הכל ללב,

שים חצי על הכתף ( בגרסה הרשמית-שכח כל מה שרק כואב)

אל תצא מהכלים

רק חבל על המילים.

ואם באוטובוס יושבת הגברת

ממש לפני האף

והלאה אני לא זוכרת.

בנדלה: אני זוכרת בית נוסף, (אולי לפני הגברת שיושבת):

ואם באוטובוס נסגרת הדלת -

ממש לפני האף,

נשארת על הסף!

אל תיקח הכל ללב.....

להלן השיר כפי שהוא מופיע בזמרשת:

אל תיקח הכל ללב

מילים: אברהם ברושי
לחן: עממי

אל תקח הכל ללב
שכח כל מה שרק חולף,
אל תצא מהכלים,
כי רק חבל על המילים

פזמון:
אוי, אל תקח הכל ללב
ואל תגרום לו עוד כאב,
הן לא כדאי להצטער -
הרי הכל חולף , עובר.

אם ילדתך, פתאום,
בך היא בוחלת,
והסיבה לכך - מצאה יותר מוצלח, אז -
אל תקח הכל ללב...

ואם באוטובוס, נסגרת הדלת
ממש לפני האף -
נשארת על הסף, אז -
אל תקח הכל ללב...

אם השותף ברח
עם כל שק הכסף,
והמצב הוא כך
שכבר אתה בפח! אז -
אל תקח הכל ללב...

גרימי מתקן: השיר "אל תיקח הכל ללב" אינו איטלקי ולא צרפתי.  זהו שיר דרום-אפריקני בשם SUGAR BUSH

שלח ברן:

"מי שלא קונה מתנות לילדים, אז אני לא עושה לו מזלים. היידי גיזומבה גיזומבה..."

כך רוכל חרזן זימר, בתחנה המרכזית בתל אביב. עולה משנות החמישים, שמכר מרכולתו באגורות של לירות.

* (למנגינת שיר אמריקאי)

"הסבתא יוכבד, על המיטה שוכבת

כל היום רוצה לישון

עולה, עולה, עולה, עולה הסבא

והוא אומר שגם זקנים צריכים לחיות"

* סבא אליהו והסבתא רוזה

שכבו כל הלילה באותה הפוזה

עד שנמאס להם ולא יכלו יותר

אז הם הסתובבו לצד האחר

עוזי תפוזי אוהב את שושנה

כל היום מרכיב אותה על אותה הרמה

עד שנמאס להם ולא יכלו יותר

אז הוא הרכיב אותה על משהו אחר

* לבן גוריון יש

קדילאק (3X)

לבן גוריון יש קדילאק

ולנו יש קדחת

ולמה יש לו

קדילאק (3X)

ולמה יש לו קדילאק

כי לנו יש קדחת

לבן גוריון יש

חור בראש (3X)

לבן גוריון יש חור בראש

ולנו יש בתחת

ולמה יש לו

חור בראש (3X)

ולמה יש לו חור בראש

כי לנו יש בתחת  

* (למנגינת שיר אמריקאי)

"הסבתא יוכבד, על המיטה שוכבת,

כל היום רוצה לישון.

עולה, עולה, עולה, עולה הסבא,

והוא אומר שגם זקנים צריכים לחיות"

* סבא אליהו והסבתא רוזה,

שכבו כל הלילה באותה הפוזה.

עד שנמאס להם ולא יכלו יותר –

אז הם הסתובבו לצד האחר!

עוזי תפוזי אוהב את שושנה!

כל היום מרכיב אותה על אותה הרָמָה! (רמה – צינור הברזל שמחבר את כסא האופניים לכידון. לנשים היו אופניים בלי רמה)

עד שנמאס להם ולא יכלו יותר,

אז הוא הרכיב אותה על משהו אחר"

גרימי מוסיף: ובאשר לדוד אליהו, היו לו הרפתקאות נוספות:

הדוד אליהו והדודה שרה

אכלו שעה וחצי, סנדביצ'ים בחרא

עד שזה נמאס לה ולא רצתה יותר

אז הוא האכיל אותה במשהו אחר

עבד אליהו על הדודה סימה

כמעט שעה וחצי, עד שהיא הסכימה

וכשהיא הסכימה, הוא לא רצה יותר

אז היא ................ עם מישהו אחר.

* הוי מרלון ברנדו

איזה כתפיים

הוי מרלון ברנדו

גבר מן השמיים

הוי מרלון ברנדו

גבר של ממש

סוכר יקר לי, סוכר יקר לי, סוכר יקר לי מדבש

הוי גרטה גרבו

איזה רגליים,

הוי גרטה גרבו

בובה מן השמיים

הוי גרטה גרבו

בובה של ממש

סוכר יקר לי, סוכר יקר לי, סוכר יקר לי מדבש.

ובמשחק מטפחת שרנו: יש לנו גולם במעגל.

וגם:

פֶה, פֶה, פֶה, זה לא יפה, ששמו לו בפה - מקל של מטאטא!

פֶה, פֶה, פֶה,זה לא יפה, ששמו לו באף - עמוד של טלגרף! 

שלחה נילי דיסקין:

חזרתי מביקור אצל בתי בגרמניה. הביקור הניב שני זיכרונות על שירי שטות:

(לפי: ממרומים ברכה יורדת)

ממרומים פצצה יורדת,

היטלר רץ אל המקלט

( ואשתו המחורבנת (או המטומטמת

 !עם התחתונים ביד

המקלט עשוי מקפיץ,

והיטלר - הוא אוהב להפליץ!

זהו. זה מה שאני זוכרת. סליחה על הגסות אבל ככה שרנו אז

השיר השני:

בגרמנית: אחת שתיים שלוש ארבע:

איינס צווי דרי פיר

מנדלה שתה קפיר.

הוא זרק את הבקבוק -

! וצעק אינעל-אבוק. ג'וק

גרימי מוסיף: "איינס צוויי דריי פיר" הוא פרי עטו של אברהם שלונסקי

ועוד שני שירים:

* (למנגינת השיר של הארי בלפונטה)

סטאלין מת, למה מת?

מת לאכול בננה!

תנו לו בננה של עמק הירדן! 

* (למנגינת "אימי נתנה לביבה")

שיר אשיר, אשיר לעדה,

שיר על הרצל.

אם תרצו אין זו אגדה!

שיר על הרצל.

שיר אשיר, אשיר לעדה,

שיר על טרומפלדור.

טוב למות בעד ארצנו!

שיר על טרומפלדור.

שיר אשיר, אשיר לעדה,

שיר על ביאליק.

איש היה, הוֹפּ ואיננו!

שיר על ביאליק.

שיר שהיינו שרים בשעורי החקלאות. המורה מרדכי תנא היה גבוה ורזה ולכן קראנו לו "ארוך" במלעיל.

היות ועבדנו תחת פיקוחו, היינו שרים:

עבדים היינו לארוך בגינה...

לפי המנגינה של ההגדה

השיר היפני של משה ברק, לוקה קצת בשיכחה. הזיווגים הם :

" התחתן יאק עם ציפה, יאק צידראק עם ציפה דריפה

ויאק צידראק צידראק צידרוני, עם ציפה דריפה ימפימפוני...

ובנדלה משלימה:

השיר במלואו: (כפי שאני זוכרת אותו. אגב , הוא לא הושר, אלא זה היה דיקלום)

היה היו שלושה יפנים:

יאק, יאק צידראק, יאק צידראק צידראק צידרוני...

היה היו שלוש יפניות:

ציפה, ציפה דריפה, ציפה דריפה ימפמפוני...

הם נישאו:

יאק לציפה, יאק צידראק לציפה דריפה, יאק צידראק צידראק צידרוני, - לציפה דריפה ימפמפוני.

נולדו להם בנים:

ליאק וציפה – שח.

ליאק צידראק וציפה דריפה – שח שחמט.

ליאק צידראק צידראק צידרוני וציפה דריפה ימפמפוני – שח שחמט שחמוני.

התדעו כמוני?

הכוונה הייתה לקרוא את כל השמות האלה הכי מהר שאפשר, בלי להסתבך בלשון.

גרימי שולח את המקור:

היה היו שלשה יפנים, יאק, יאקצה-דראק, יאקצה-דראקצה-דראקצדרוני.

היה היו שלש יפניות, ציפה, ציפה-דריפה, ציפה-דריפה-לימפומפוני.

וכך הם התחתנו: יאק עם ציפה, יאקצה-דראק עם ציפה דריפה, יאקצה-דראקצה-דראקצדרוני עם ציפה-דריפה-לימפומפוני.

נולדו להם ילדים: ליאק וציפה - שאך, ליאקצה-דראק וציפה-דריפה - שאך-שאדראך, ליקצה-דראקצה-דראקצדרוני

וציפה-דריפה-לימפומפומי – שאך-שאראך-שאראך-שארוני.

שלחה חניק בית-אור

אם לא הוספתם עד כה, אז הנה עוד שיר:

השיר על משה ביק:

משה ביק, משה ביק,

גפרורים לך נדליק!

גפרורים על הקרחת,

שתישק לנו בתחת!

שלחה לאה משולם:

לא מצאתי באתר את השיר ששרנו בהנאה רבה בסיום כיתה ח, בשנת 1950:

לא ללימודים הלב פתוח,

לא לבחינות נתון הראש. נדמה לי ששרנו: לא לבחינות נַתָנוּ ראש

את המחברות לקח הרוח,

על המורים צפצוף ארוך.

אם לא למדת – זה לא נורא.

ואם אֵחַרתָ – כלום לא קרה.

הורה סוערת,

כתה ח' בוערת, (אצלנו שרו: הכתה בוערת)

כך נגמרת שנת הלימודים!

אני לא זוכרת אם היו עוד בתים

ד"ש עם שיר מגרימי:

אינני מכיר גם לא אחד משני השירים שהובאו, אבל זכורני ששרנו שיר "מאותה משפחה".

אבו-ג'ילדה, ראש הכנופיות

לא אוהב יהודים

רק יהודיות.

שלחה נורית:

אני יושבת מול השירים ובכל זאת מנסה לפענח.

אז זה מה שהצלחתי:

פתק מס' 1.

בעקבות נישואיו של סהיל שוקרי עם יהודייה,  ונישואיו של ראש עיריית ירושלים  נששיבי, שר הישוב אז את השיר:

בלדיה בלדיה

כל יהודייה שלבייה.

ובירושלים שרו:

נששיבי ראש העירייה

שונא יהודים

אוהב יהודייה...

ומחפשים את ההמשך.

פתק מ' 2

עליה לישראל בזמן המנדט על נישואין פיקטיביים עם תושב מקומי וגירושין בישראל

עד שהשלטונות עלו על זה, התהלך אז בארץ שיר:

למה לעבוד

ולמה להזיע

ניסע לפולניה

נביא שיכנזייה.

מישהו יודע את ההמשך, או כל דבר שהוא על השירים האלה?

אני יודעת  שהיה נוהג להתחתן בנישואים פיקטיביים  ואחר כך להתגרש, כדי לנצל את הסרטיפיקט  שבדרך כלל נתן אפשרות של כניסתו של זוג לארץ.אם היה רווק מבקש  וגם מקבל סרטיפיקט, היה בדרך כלל "מרכיב"

(זוכרת את המושג הזה בקשר לאופניים?) על הרישיון הזה בת זוג פיקטיבית, ואחר כך מתגרשים בארץ.

את זה אני יודעת מסיפורים אמיתיים, של אנשים שעברו את זה בעצמם. נורית פלימן

בנדלה: במשפחה שלנו היה מקרה כזה, שהדוד נסע לפולניה אחרי גמר מלחמת העולם השנייה, התחתן שם עם בת אחותו והביא אותה לארץ. כמובן, אחר כך התגרשו. אפשר היה לעשות את זה משום שהדוד עיברת את שמו בתעודת הזהות, והפולנים והשלטונות הבריטיים לא עלו על זה.

במקרה נתקלתי באתר שלכם ובגעגוע קראתי את השירים, שירי השטות שאני זוכרת משנות החמישים.

ברשותכם אוסיף עוד שיר קטן מזכרוני, יתכן והוא מופיע במקום אחר, אני לא ראיתי.

"אין מקום"

רץ אני למספר שתיים,

הנהג אומר לי "דום",

היי עצור, עצור חביבי,

אין מקום.

לא שומעים פה רבותי,

לא תודה ולא שלום,

שתי מלים שומעים ודי,

אין מקום ואין מקום!

לאשתי יש ג'נטלמנים,

עשרה במשך יום

וכשבא אני אליה

אין מקום. אין מקום.

לא שומעים......

גרימי:

באשר לשיר האמור, לא בית אחד היה לו, אלא שנים, המושרים במחרוזת עד שנמאס. 

קומו קומו ילדים!

הזקן שלי חולה.

הוא נפל מאופנים -

ושבר לו את הז....

...מרו זמרו ילדים!

הזקנה בבית חולים.

היא נפלה מאוטובוס -

ושברה לה את הקו...

וחוזר חלילה

בנדלה נזכרה, וגרימי השלים.

 וזאת הסאגה על מוחמד ובניו:

בעירק חי מוחמד,

ולו בנים ארבע (לא ארבעה - כדי להתאים לקצב)

עבדאללה, אחמד, ג'מאל, עלי,

משפחה שקטה.

מוחמד, יא מוחמד,

שב שם במנוחה.

עבוד עבוד את אדמתך,

ודאג למשפחה...

ביום אחד בהיר

הופיע חאג' אמין.

"יאללה יאללה יא עבדאללה-

בוא לפלשטין!"

מוחמד יא מוחמד....

יא חג' אמין מבטיח:

זהב וגם נשים.

"תחזור אינשאללה יא עבדאללה

עם קבוצים שלמים."

מוחמד יא מוחמד....

ראה מוחמד: חאג' אמין

כי הוא באמת צודק.

לקח איתו את הבנים,

ושק גדול וריק.

מוחמד יא מוחמד....

"בשק זה נשים כסף,

זהב של יהודים"

כל אחד מבני,

יביא ארבע נשים!"

מוחמד יא מוחמד....

וכך הגיעו הנה

עד להבות בשן.

זה לא היה כל כך חלק,

זה מעשה שטן.

מוחמד יא מוחמד.........

ראו שם בחורה,

ופלמחייה שמה.

והיא חיבקה והיא נישקה,

יחריבתה יא אללה!

מוחמד יא מוחמד....

מוחמד ועבדאללה –

עלו ישר לאללה.

וכולם ביחד-

קיבלו כדור בתחת.

מוחמד יא מוחמד....

יא חג' אמין כזבן!

יא חג' אמין שקרן!

למה לא אמרת,

שפלמ"חיות ישנן!

מוחמד יא מוחמד....

ופה על אדמתנו –

נשאר השק הריק.

והוא מזהיר ומציין,

וככה הוא צועק :

מוחמד יא מוחמד....

גרימי שולח עוד "שיר"

 זִיזִי רִיזִי קִיקִירִיזִי

מוֹנְטֶה בֶּלָה לָה בָּנְטֶלָה

דֶה לַרְיֶמָה דֶה מוֹנְגוֹזָה

סְפְּריקוּרוּק

קָאצֶ'ה בָּאצֶ'ה מִילִיגְרַם

זוּזוּ רוּזוּ קוּקוּרוּזוּ

מוֹנְטֶה בֶּלָה לָה בָּנְטֶלָה

דֶה לַרְיֶמָה דֶה מוֹנְגוֹזָה

סְפְּריקוּרוּק

קָאצֶ'ה בָּאצֶ'ה מִילִיגְרַם.

וכך הלאה, עד שגומרים את כל חמש התנועות. 

אגב, קוקורדזה זה תירס.

נזכרתי בעוד שיר שטות:

אוואן טו טרי אַיְלֶרי (one, tow, three)

פור פיב סיקס אַיְלֶרי (four, five, Six)

סבן איית ניין אַיְלֶרי (seven, eight, nine)

טן אַיְלֶרי אוואן טו טרי . (ten ...וחוזר חלילה)

נילי דיסקין

בנדלה: למיטב זכרוני, היינו שרים את זה כאשר שיחקנו קלס או משהו דומה

. נזכרתי בתחילתו של עוד שיר שטות שהיינו שרים. אפשר לשיר על כל שם. נניח ששרנו על עליזה :

" הַגִיבֶּרֶת" עליזה מטיילת ברחוב

עם חולצה אדומה

ועם שרוך צהוב

לה לה לה לה לה לה לה לה

לה לה לה לה לה לה לה ביי.

נילי דיסקין

שלח ג. ראובן:

ממרום שנותיי ,מה שאני יכול לדלות מזיכרוני, אילו שירי התגרות, כגון:

ג'ינג'י קַלָבָסָה,

ישב על הטֶרָסָה,

הוא ישב על הכסא -

ונפל לבית כסא.

זה היה מכעיס אותנו הג'ינג'ים עד אין קץ.

או: תנועות הנוער עם השרוך האדום מתגרות בשומר הצעיר, לא רק שקראנו להם שמוצניקים, היה גם שיר התגרות:

השומר הצעיר –

יש לו תחת חום בהיר!

מזיכרונה הפורה של נילי דיסקין.

כשהגענו למסיבה עם כיבוד היינו שרים:

עוד לא אכלנו

עוד לא שתינו,

יבש לנו בגרון

הבו לנו משקה, (יבש,משקה, וקאשקע - נהגו במילעיל)

מִיט אַבִּיסְל קָאשקֶע – ( תרגום מיידיש: עם מעט ברווז. כלומר בשר ברווז)

אז נריע ונרו-הו-הו-הון

וחוזר חלילה

ושיר נוסף

בנדלה מוסיפה: בליל הברות (אולי חוץ מן המילה צינגלה, אלא שאז לא הייתה לה המשמעות שיש לה היום!) שצעקו אותו בהתלהבות יתירה בזמן ריקוד ההורה:

הֵי ווִיווֹ, הֵי ווָאווֹ, הֵי ווִיווֹ, ווֶאווֹ, וווֹ!

הֵי!!!

לֶפטִי, בֶּפטִי, בִּילִיבִּילִיבֶּפטִי,

צִינְגֶלֶה, מִינְגָלֶה

לוּף לוּף לוּף!!!

בנדלה: והמשפט שבא מייד אחרי זה

המתבן של מזרע

עולה באש!!!

היו למשפט הזה שתי ורסיות: התחילו אותו בצעקות רמות ועברו אחר כך ללחישה רועמת. חזרו עליו מספר פעמים, הכל תוך כדי ריקוד ההורה.

נילי:

והשלישי, שיר של ריקוד במעגל:

למלך הראשו-הון עושי-הי-הי-הים ככה: (כאן באה תנועת השתחוויה

למלך השני-הי, עושי-הי-הי-הי-הים ככה: (כאן באה אצבע משולשת)

הוספה של גרימי:

השיריקוד "למלך הראשון עושים ככה", הוא במקורו שיר רוסי ישן (יש לי הקלטה מ 1910) אבל פופולרי עד היום, בשם SVYETIT MESYACH

(אור הירח).

אני שולח קישורית לביצוע מודרני של השיר המלך הראשון:

http://rutube.ru/tracks/1462440.html?v=7ee043a999d86f0bbd78011014462ca2

מן העיתון של אודי בן עזר "חדשות בן עזר":

זה שיר ששרו בשנים 1936/9 בימי המאורעות. היום היו קוראים לכך "אינתיפאדה".

כל הודעה רשמית על תקרית שהיו בה נפגעים הייתה מתחילה כך:

" הנציב העליון מצטער להודיע שבהתקפה של פורעים ערבים על... נהרגו... ונפצעו... אנשים".

גפיר – (מערבית) נוטר, שומר, שוטר.

הוצָצָה, הוצָצָה,

הִ-הִתפוצצה פצצה!

איפה? בחיפוֹ, (חיפה)

בבית הממשלה!

הקצין חוקר, חוקר,

הנציב מצטער.

גפירים עונים באש,

לא להתיאש!

בנדלה:

השומר הצעיר זכה, משום מה, להרבה שירי התגרות.

השורות על ה"תחת החום" של השומר הצעיר, לעיל, הזכירו לי שיר אחר ששרנו אז, בגנות השומר הצעיר:

על ראש הגבעה-

עומדת פרה.

פותחת, סוגרת,

הפּוֹפְּקָה שלה.

בא החזיר –

הכניס לה גרגיר.

וכך נולד השומר הצעיר!...

ועוד פנינה מהזמן ההוא:

הגברת מינה

ברחוב השתי....

פוי! אל תדברו דברים גסים! 2

השתיקה ילדים!

נדמה לי שהיה לשיר הזה המשך. מישהו זוכר?

ושיר נוסף, על פי לחן עממי רוסי, שהושר הרבה, בעיקר הבית הראשון עם הפזמון:

תֵּה וְארֶז יֵשׁ בְּסִין,
אֶרֶץ הַנִּדַּחַת;
וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין
כָּל מִינֵי קַדַּחַת.

מָה אִכְפַּת? לֹא אִכְפַּת!
בַּכְּפָרִים אָלִינָה;
יֵשׁ לִי פַּת, אֵין לִי פַּת,
מַאי לִּי נַפְקָא מִנָּהּ?

לשיר הזה יש ווריאציה נוספת, היתולית, של תיאטרון המטאטא:

תֵּימָנִי אוֹמֵר "סֻכּוֹת",
הַשִּׁכְּנָזִים "סֻכֶּס";
הַשִּׁכְּנָז מוֹכֵר גָּזוֹז,
תֵּימָנִי פִיסְטוּקֶס.

לִי הַיּוֹם קָנָה אָבִי
בְּלִי שַׁרְווּל כֻּתונֶת.
בְּלִי יָדַיִם, חֲבִיבִי
הֵן אֲנִי קְטַנְטונֶת!

עֲשָׂרָה הֵם בְּנֵי הָמָן;
עֲשִׂירִי וַיְזָתָא,
וּמִנַּיִן בָּא לְכָאן
מִיסְטֶר קַפִּירָטָה?

מי זה מיסטר קפירטה? מישהו יודע?

גרימי מעדכן: 'מיסטר קפירטה' היה מפקד משטרת חברון בזמן פרעות תרפ"ט.

בנדלה נזכרה בשני שירים נוספים:

מה יעשו החסידים,

כשיבוא המשיח?

2

שניים שניים לפי התור -

ירכבו על החמור!

מה יעשו החסידים,

2

כשיבוא המשיח?

שניים שניים לפי התור -

ינשקו לו מאחור!

בית נוסף מפי משה נועם

מַה יַעֲשׂוּ קּוֹמוּנִיסְטִים,

2

כְּשֶׁיָּבוֹא אבא סְטָלִין?
שְׁנַיִם שְׁנַיִם לְפִי הַתּוֹר -
יְנַשְׁקוּ לוֹ אֶת החור...

מָה טוב לַאדם ההולך על שתיים,

אך טוב יותר לאיש רוכב.

יושב לו לַבֶטַח על הכתפיים,

והחמור אותו סוחב.

פזמון: אני רוכֵב, אתה רוכֵב,

אתה רכוּב והוא מוּרכַּב,

כולנו פה אחד שֶ- טוב לִרכַּב!

תּוֹרָה זוֹ לָמַדְנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד
מִפִּיו שֶׁל רַבִּי יוֹסִי טֵי"ת:
חִיּוּב הַהִגָּיוֹן! אוֹמֵר בְּנַחַת
לִי רֶגַע מְנוּחָה אַל תֵּת

אֲנִי רוֹכֵב...

צָמְחוּ כְּבָר תַּלְמִידִים

הָעוֹלִים עַל הָרַבִּי
בְּקִיּוּם מִצְוַת מֶרְכָּב
אֶחָד מֵהֶם פּוֹקֵד אֲפִילו -ּ בַּלַּיְלָה
בִּמְקוֹם עַל מִטָּתוֹ לִשְׁכַּב... אֲנִי רוֹכֵב...

שלחה נילי דיסקין

שיר נוסף, שהיה פופולארי מאד בכל טיול:

אחינו הנהג, אחינו הנהג,
סַע מַהֵר! סע מהר!
רוֹדְפִים אַחֲרֶיךָ
רוֹצִים לְהַשִּׂיגֶךָ
סַע מַהֵר! סע מהר!

אָחִינוּ הַנַּהָג, אחינו הנהג,
סַע לְאַט! סע לאט!
אִם תִּסַּע מַהֵר -
יַתפוס אוֹתְךָ שׁוֹטֵר.
סַע לְאַט! סע לאט!

אָחִינוּ הַנַּהָג, אחינו הנהג!
סַע מַהֵר! סע מהר!
אִם תִּסַּע לְאַט
נַעֲשֶׂה מִמְּךָ סַלָּט
סַע מַהֵר! סע מהר!

אחינו הנהג, אחינו הנהג,

סע לאט! סע לאט!

לא רוצים הביתה –

רוצים ללכת הייטה! (לטייל-ביידיש)

סע לאט! סע לאט!

ואם כבר מדברים על נהגים וטיולים, עוד שיר באותו עניין:

הנהג שלנו חבר'מן!

הוא ייקח אותנו לתימן!

וזה מתקשר לשיר נוסף על "תימן"

פעם הייתי, פעם הייתי בתימן.

שם ראיתי, שם ראיתי, כושי קטן.

והוא חובש כובע לבן,

והוא יהיה ל....X.... חתן. (אפשר להכניס כל שם של בת, שרצינו להרגיז באותו רגע...)

---------------------------------------------------------

ועוד שיר שהשתעשנו בו אז:

מילים: עממי
תרגום/נוסח עברי: אנדה עמיר־פינקרפלד
לחן: עממי

2

2

2

בַּבִּקְתָּה עַל הַגַּג
חֲתַלְתּוּל שָׁם הִתְעַנַּג
בַּחַמָּה יִמְתַּח רַגְלָיו
וְרוּחוֹ טוֹבָה עָלָיו
שָׁם בַּשֶּׁמֶשׁ עַל הַגַּג.

בֶּחָתוּל צָרָה עֵינִי
שֶׁהוּא שָׁם וְלא אֲנִי
שָׁם בַּשֶּׁמֶשׁ עַל הַגַּג
הוּא, רַק הוּא שָׁם יִתְעַנַּג
הוּא אַךְ הוּא וְלא אֲנִי.

הוּא שׁוֹכֵב, נִים לא נִים,
לַחַמָּה מַסְבִּיר פָּנִים.
נָא הַגִּידוּ, יְלָדַי,
אִם לִהְיוֹת חָתוּל כְּדַאי
שָׁם בַּשֶּׁמֶשׁ עַל הַגַּג.

----------------------------------------------------------

ואפרופו חתול - שיר נוסף:

אֲחִינוּ הן באתָ עתה למקומנו,

וודאי לא ידעת חדש מה אצלנו?

נִרְקוֹדָה בִּים בָּם, נְרַקֵדָה בִּים בּוֹם.

נְרַקֵדָה, נְרַקֵדָה בים בים בום.

נרקודה בים בם, נרקדה בים בום.

נרקדה נרקדה כל היום.

מת חתולנו, פָּגְרָה סוסתנו,

סכין החלב נעלם ואיננו!!!

נִרְקוֹדָה.....

------------------------------------------------------------

שמחנו גם בשיר הזה, שהושר לפי המנגינה של "דוד מלך ישראל",

וכמובן שימש היטב את הרוקדיים ההורה.

אבא מגרש את אמא

מילים: עממי
לחן: עממי

2

2

אַבָּא מְגָרֵשׁ אֶת אִמָּא
הַיְּלָדִים צוֹעֲקִים: "קָדִימָה!"

אִמָּא מְגָרֶשֶׁת אֶת אַבָּא
הַיְּלָדִים צוֹעֲקִים: "אַבְּרָוָה!"