Get Adobe Flash player

פרק כ"ג : כריזות הרוכלים בחיפה וקרית חיים בימי ילדותי ונעורי המוקדמים

"כריזות"   במדור שירי השכונה והרחוב ,מספר משה את פרשת הכריזות

ומחקה את כריזות הרוכלים בקולו

כריזות רוכלים: 

בחיפה  של שנות ה-30 במאה העשרים היו פרקי הווי משותפים בגבולות שבין השכונות היהודיות והערביות. כמי שגר באזור שכזה ברחוב השומר, אני זוכר היטב את כריזות הרוכלים הערביים לרוב  בתערובת של מלים ביידיש ועברית. החלבן עבר בין לקוחות קבועים, אליהם העביר את החלב במהירות שלא יחמיץ, ולא נזקק לפרסום. עגלת הלחם והקרח, עסקו בהספקה יומיומית קבועה, על כן לא קראו קריאות והסתפקו בצלצולי פעמונים. לעגלת הנפט לא נזקקו על בסיס יומיומי, ולכן לא היה ידוע מתי תופיע. לכן היו מוכרי נפט שקראו בקול "נייעפט" כצורה מתמשכת של המילה "נפט" היו רוכלים שמכרו "דבר חם". רוכלים ערבים הכריזו "כעק סוחון" כשהציעו כעכים חמים מצופי שומשום. יהודים בעלי דוכן פלאפל קראו: "פלאפל חם" אל העוברים ושבים. בעל דוכן ערבי, נהג אפילו לשיר: "עיש ופלאפל, טייבין סיחנין, זכין", שזה "לחם ופלאפל, טובים, חמים, טריים". לאחר מכן למדו שהיהודים קראו ללחם שלהם במילה העברית "פיתה", והחלו להכריז בהעדר פ"א בערבית "ביתה פלאפל".במכירת כעכים, היו הרוכלים היהודים מכריזים על טריותם במלים: "כעכים טריים" ואילו הערבים הכריזו על חומם של כעכיהם הגדולים מצופי השומשום, ואמרו "כעק סוחון" כלומר "כעכים חמים".בגלל דמיון הצליל לאימרה "קאק זיך און" ביידיש "חרבן במכנסיים". בדרך זו הפך "קאק סוחון" כינוי של "חסר כישרון" של "מסכן" וכו'

"נקניקיות חמות" עם הדגשה על ההברה "וֹת", השמיע רוכל יקה, על המדרכה מול "בית השעון". זה "חלוץ", שהחליט כנראה כי אין עבודה המבזה את בעליה. חבוש כובע טבחים לבן, עם תיבת פח מצופה ניקל על בטנו, תלויה בחגורה על עורפו. בתיבה היה מקום ללחמניות, לחרדל, ולנקניקיות החמות אותן הגיש בתוך הלחמניה.הרוכלים הערביים שבאו לרחובות קרית חיים עם עגלה עמוסת אבטיחים קראו: "יאללה יא בטיח, עלא סכין". שבעברית פירושו, "קדימה האבטיחים, (בטיב תיוכחו) לפי הסכין". רצה גורל הלשוןשהמילית "אלא" שפירושה בעברית "לפי" דמתה לצירוף העבר "על ה..." וכך נוצר המכתם המוזר חסר ההיגיון העברי "אבטיח על הסכין". הרוכלים היהודים בשפת הים או במגרש הכדורגל קראו "גזוז קר", "חמוץ מתוק". רוכלים בככר החיזבה הערבית הכריזו "תמר הינדי מועצ'ני" משקה תמרים. וכן גם "אמבר" שאינני זוכר מה זה. רוכלים שעברו ברחוב השומר מכרו לימונדה בקריאה "למון חאמון" כנראה "לימון חמוץ"

רוכלים יהודים הכריזו על "אסקימו, ברייקס". אסקימו היה השם המקובל בשנים ההן לשלגון, המילה רוכל אחר, גילה את הדמיון בין בוזה שהיא גלידה, לבין בוזמבו, שהיה גיבור אפריקאי בסרט שהוקרן בארץ בשנים ההן, והוא שר: "בום, בוזמבו, בוזה אסקימו". רוכל ערבי אחר, שעבר בין בתי השכונה ברחוב השומר, חיבר ממש שיר: יאללה יא עמא, יא בוזה, חליבול למונו שוקלאטה" קדימה גלידה, שלגון, חלב, לימון, שוקולדה. הבדואיות היו מגיעות עם קדרות הנחושת על ראשן, וקוראות "תאוחדו לבאן" ובעברית "תקחו לבן" היו כריזות בעלי מלאכה, בתערובת שפות. סנדלר קרא: "בסללח קנאדר" או בעברית "מתקן נעלים" "מתקן פרימוס" במתיחת הסיום "מתקייען פרימוס", הציע תיקון המשאבה וראש הפרימוס שלא פעל.

"מחדד ("מחדייעד" לא משחיז) סכינים”. אומן עם עגלה שבתחתיתה היתה דוושה, אותה הניע ברגל והיא סובבה גלגל גדול מחובר בחגורה לציר אבן המשחזת בה השחיזו מלבד סכינים גם מספריים. לציפוי כל הנחושת בבדיל כדח שתחמוצתם לא תתערבב במאכלים, היו אומנים, שנשאו בשק מטילי בדיל, ופרימוס אקדח, איתו התיכו את הבדיל בתוך הכלי ופיזרו אותו על כל שטח פנים הכלי בעזרת סמרטוט. על פעילותם הכריזו בערבית "אמביית אנחאש" שזה בעברית "מצפים נחושת". אך למען  היהודים לא אמרו זאת בעברית אלא לפי המסורת בגולה, ביידיש: "ווייסען קעסלעך וייסען געשיר" שפירושו "מלבין קדרות, מלבין כלים". בבניה נאלצו לעתים לפוצץ סלעים. בתוך חורים שקדחו בסלע, הכניסו אבק שרפה, סתמו מלמעלה כשחוט נמשך מהחור אל מקום עמידת החוצב במרחק עשרות מטרים. פועלים שניצבו בכל הכיוונים  צעקו  "ווָרְדָה"  כדי להזהיר שלא להתקרב. בספרות מופיעה הקריאה "ברוד" שלא שמעתי בחיפה.

רוכלי "יד שניה" (ושלישית..) קראו ביידיש "אלטע זאכען, אלטע שייך" דברים ישנים, נעלים ישנות היו רוכלי יד שניה "מפונקים" שהסתפקו בקריאה "פלעשער - בקבוקייעם" שילוב יידיש ועברית. רוכלים ערביים שידעו כי גם היהודים מבינים ערבית ושרו ביצירתיות: "לי פי אנדו קיאס, אנדו ענינה, פאדי לאל-ביעא" שפירושו: "מי שיש לו שקים, יש לו בקבוקים, ריקים למכירה".

ברחוב הרצל והחלוץ היהודיים, כשבידם חבילת "דבר" (אז העתון הנפוץ ביותר) קראו הרוכלים: "דבר היום!" זמן מה היתה הוצאה שניה, אחר הצהרים ואז צעקו "דבר הערב". בהדרגה נוצר שיר: "דבר הערב, דבר עתון היום. דבר עתון היום, שלושה מיל הגיליון". רוכלי ככר החיזבה הערבית בעיר התחתית, הכריזו במקביל "פלשתין", "א-דיפעא אל יום", שזה "פלשתין, המגן היום" שני עתונים יומיים ערביים. א-דיפעא = המגן, חיקוי ל-GARDIAN האנגלי.    בשנות ה-30 הציפה יפן את העולם ואת הארץ, בכל מוצרי התעשיה האפשריים, במחירי היצף על גבול החינם. בחיפה היו שני רוכלים שנשאו שולחן כמו אלונקה ב-4 ידיות אחד מלפנים ואחד מאחור השולחן כוסה, מכשירי כתיבה, כלי בית, משחקים ועוד, כשהשנים שרים בקצב: "כול מא בידדאק חודו בארש" שפירושו "כל מה שתחפוץ קח בגרוש". בשיא ההיצף הכריזו אפילו "חודו בתעריפה!"  "קחו בחצי גרוש..."יצירתיות מיוחדת גילה רוכל יהודי עולה חדש ממזרח אירופה, שהחזיק מדחומים בידיו ובקול בריטון יפה ריכז מסביבו סקרנים כששר את השיר הידוע "אלי אליה". אך הוא הוסיף במקום לה, לה, לה, התחיל בהברות:"זומביי זומבא לי זומביי" שר זאת פעמיים ואחר כך עבר: "אלי אלי אליה. בת הרים יפהפיה, זומביי זומבא ליי זומביי. במשיכה ארוכה של ה"ביי" האחרון. ואז פתח בהכרזה מילולית: "טרמומטר. טרמומטר טוב! שרק לא להשתמש בו" בתרגום מכתב מיידיש המאחר בריאות. אנחנו צחקנו, טוב שלא משתמשים בו, אך אם לא משתמשים, איך יודעים שהוא טוב..... הייתה גם תיבת הקסמים-הפלאים, שניסתה עוד לשמור את מקומה כתחליף ל"סינמה" הראינוע האילם ארגז מקושט, לתוכו מביטים דרך עינית. הרוכל מסובב ידית המחליפה תמונות מרהיבות    במושגי הזמן  ומלווה את התצוגה בשירתו והסבריו, כדי "להתחרות" בראינוע האילם. אני זוכר תיבה שכזו אך במעורפל, כי חייתי בחיפה עד רק עד גיל 12, בשנת 1937. אך אני זוכר הצגה ב"אוהל" או ב"הבימה", בה הכריזו על "תיבת פלאים כזו" זה לא היה בגולה, כי השחקן קרא לתיבה בערבית, "סנדוק", במלים אלה: "סנדוק הפלא! הציצו בסנדוק הפלא! כל הצצה בפרוטה!" אך רצה הגורל, ובשנת 1944, התארגנה קבוצת ההכשרה שלנו "חרמש" בנען, לטיול הראשון בארץ משאיות לאילת. בשחר החשוך, ברגע האחרון לפני שעמדנו לצאת, הגיע מנשקה בביוף, הסייר הידוע בתנועת "המחנות העולים", שהתעקש "לתפוס איתנו טרמפ". לאחר דין ודברים לא הצליחו להזיז אותו מהחלטתו, ומפאת כבודו, השאירו אותו איתנו בטיול. מאותו רגע הפך למוקד ההווי בחבורה. ואז סיפר לנו, כי היה בשליחות ציונית בדמשק, ותאר לנו משהו מן ההווי שפגש שם. בין השאר הציג לנו את האיש בעל "סנדוק הפלא" בדמשק, ששר כך: "חוד לק סינימה (3) סינימה סינימה אוטונוביל! תעלמו אל בנאת! תעלמו סיתאת. כיף מא תהיזו תהיזו תהיזו. חוד יא ליל!" והפירוש: "קח לך סינימה. סינימה סינימה אוטומוביל (הוא אמר אוטונוביל בנו"ן) תכירו את הבנות. תכירו נשים, איך שהן מענטזות, מענטזות, מענטזות. הנה לך לילה.    

 

 

         רשימת כריזות הרוכלים בשנות ה-30 במאה ה-20

 

           עבריות

-          נקניקיות חמות

-          "דבר הערב", "דבר" עתון היום. "דבר" עתון היום שלשה מיל הגיליון

-          טרמוֹמֶטֶר, טרמומטר - שרק לא להשתמש בו

-          גזוז קר

-          פלאפל חם

-          זוּמְבָּיי זוּמְבָּא לָיי זומביי (2) אלי אלי אלי יה,  בת הרים יפהפיה, זומביי זומבא ליי

           זומביי  (2)

           טרמומטר, טרמומטר טוב, שרק לא להשתמש בו. זומביי זומבה ליי זומביי

-          אדום  - על הסכין

-          מתקן פרימוס

-          סנדוק הפלא, הציצו בנקב, כל הצצה בפרוטה

-          בוזה אסקימו, אסקימו בריקס

-          מחדד סכינים

 

 

           יידיש

-          וַיְיסען קֶעסָלָאך, וייסען גֶעשִיר  =  מלבין קדרות, מלבין כלים

-          אַלְטֶע זָאכֶן אלטע שִייֶך    =     חפצים ישנים, נעליים ישנות

-          פלעשער בקבוקי - י י ם    

 

 

 

ערבית

-          בּוּּם בּוּזַמְבו, בּוּזָה אֶסְקִימוֹ    =     בום בוזמבו שלגון אסקימו

-          בְּסַלָּח קָנָאדֶר        =           מתקן נעלים

-          יָאללָה יָא עֶמָה יָא בּוּזָה, חָלִיבּוּ לָמוּנוּ שוּקַלָּטָה = הנה גלידה הנה שלגון. חלב,

            לימון, שוקולד

-          כּוּל מָה בִּידָּאק חוֹדוּ בְּאֶרְש   =    כל מה שתחפוץ, קח בגרוש!

-          כול מה בידאק חודו בִּתַעַרִיפֶה    =     כל מה שתחפוץ, קח בחצי גרוש!

-          אֶמְבַּייֶת  אִנְחָאשֹ(ס)       =       מצפה נחושת

-          ווַרְדָה     =       קריאת אזהרה להולכים ושבים לפני פיצוץ סלעים באבק שרפה

-          ליִ פִי אַנְדוּ קִיָאס, אַנדוּ אַנִּינֶה פָאדִי לַלְבִּיעַ  = מי שיש לו שקים. יש לו בקבוקים 

            ריקים מכירה

-          תִּיאוֹחְדוּ אֶל לַבָּאן  =    תקחו את החלב

-          עֵיש וּפָלָּאפֶל טַייְבִּין סִיחְנִין זַכִּין    =    לחם ופלאפל, טובים, חמים, טריים

-          חודלק סילימה; חודלק סינימה! סינימה סילימה אוטונוביל, תעלמו-ל-בנאת, תעלמו

            סיתאת,

            כיף מה תהיזו תהיזו תהיזו חוד יא ליל

-          למון חמון

 

      

Joomla! Debug Console

Session

Profile Information

Memory Usage

Database Queries